בזירה חווים ההרגשה האלוהית. אני נעלם – אין אני (רצונות ומחשבות). רק הוויה. במצב זה אני מגיב הכי נכון שאני יכול – אם חטפתי זאת אומרת שלא יכולתי להגן ולכן אין צורך להיבהל או לחשוש כי זה מה יש. אני משחרר את הרצון לשלוט בסיטואציה ומתחבר לעצמי באמת, הופך לאחד. במצב כזה בקרב אני שומר על קור רוח ולא נותן לנסיבות להכתיב לי איך להתנהג, נשאר אני בכל רגע נתון.
