כל העולם זירה.
פוקוס, ריכוז, זן וכדומה מבחינתי הוא פשוט להיות.
כמו שחתול לא חושב שהוא חתול אלא פשוט חתול גם אנחנו יכולים וצריכים להחליט לפעמים פשוט להיות השחקן ולהיכנס לדמות ולמשחק שבחרנו.
בתוך המשחק לא צריך לחשוב או להתעסק יותר מדי אלא רק כשאנחנו מסיימים את ה”הצגה”.
כל פעם מחדש לומדים ומתרגלים כדי להיות יותר טובים לפעם הבאה ש”נופיע”.
לכן כאשר אנחנו בזירה גם אם לא “נצליח” הפעם זה חלק מהדרך והלימוד שלנו אז עצם הקבלה של המצב תוציא מאתנו ביצועים טובים יותר מאשר לנסות לשנות את עצמנו תוך כדי ההצגה.
אלתורים חשובים מאוד אבל הם באים באופן טבעי ולא ממחשבה. המוח (במידה ולימדנו אותו) עושה את החישובים בקרב לבד ואין צורך להתערב.
אם יש בעיה בחישובים נעשה את התיקונים ההכרחיים רק אחרי הקרב…
לסיכום בקרב אין צורך להילחם בעצמך, מספיק יש את היריב שנלחם בך. באימונים אני מלמד איך לקבל את עצמי ולעבוד בהרמוניה וסנכרון כדי להביא את עצמי לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר שלי.