תחילת דרכו של האיגרוף הקלאסי כפי שאנו מכירים אותו כיום, צוינה במאה ה- 19 עם הפרסום הרשמי של “חוקי קווינסברי לספורט האיגרוף” (1867).
חוקים אלו הגבילו את המשתתפים בקרבות האיגרוף, והעלו משמעותית את רמת הבטיחות בקרבות האיגרוף.
להלן מספר דוגמאות מתוך חוקי קווינסברי:

כאשר אחד המתמודדים נופל, יש לו 10 שניות לקום בכוחות עצמו כשיריבו ממתין יושב בפינתו.
אסור להיצמד ליריב או להשתמש בהתגוששות.
כל סיבוב יימשך 3 דקות, ותתקיים הפסקה של דקה בין הסיבובים.
כפפות האיגרוף צריכות להיות בגודל המקובל, באיכות גבוהה ובמצב חדש.

במשך רוב המאה ה- 20 קרבות האיגרוף התנהלו ללא הגבלת סיבובים, והניצחון הושג בעת שאחד המתמודדים נפל או נכנע.
בשנת 1982 התרחשה אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות הספורט, כשהלוחם דוק דו קים נפטר עקב פציעה במהלך אחד הקרבות המתוקשרים ביותר בענף האיגרוף.
לאחר התקרית המצערת, הוחלט ע”י ארגוני האיגרוף העולמיים להגביל את הקרבות ל- 12 סיבובים לכל היותר.
נראה שלאחר 12 סיבובים הלוחמים מותשים במיוחד, ויש סיכוי גבוה הרבה יותר לתאונות ופציעות פטאליות.