איגרוף בורמזי, או לאטוואי (Lethwei) בשמו הבורמזי, הינה אומנות לחימה עתיקה שמוצאה ממיאנמר (שמה הקודם של בורמה).
כיום, היא נחשבת ובמידה רבה של צדק, לאומנות הלחימה האגרסיבית והברוטאלית ביותר.
קרבות איגרוף בורמזי
המאפיין הבולט של קרבות איגרוף בורמזי הוא לחימה בידיים חשופות (כפפות אסורות בשימוש).
האגרופים נעטפים בגזה ובסלוטייפ בלבד. מגני שיניים ואשכים, עם זאת, מותרים.
במיאנמר הקרב בנוי מחמישה סיבובים בני חמש דקות כל אחד ומשתי דקות מנוחה.
טכניקות איגרוף בורמזי
הטכניקות המותרות בקרב דומות מאוד לקרב איגרוף תאילנדי ללא כפפות: מותר להכות באמצעות המרפקים, הברכיים, כמו גם להשתמש באגרופים, בעיטות וטכניקות של קלינצ’ים. ההבדל המשמעותי בין האיגרוף התאילנדי לבורמזי הוא שבאיגרוף הבורמזי נגיחות ראש מותרות.
ואם האיגרוף התאילנדי ידוע בכינויי “אומנות שמונה הגפיים”, אז הבורמזי נקרא “אומנות תשעת הגפיים”.
כידוע, טכניקות נגיחה הן כלי נשק יוצא דופן והן אסורות כמעט בכל ענפי הלחימה התחרותיים המקובלות בעולם היום.
שיטת ניקוד באיגרוף בורמזי והדרך לניצחון
תכונה מיוחדת נוספת בקרב איגרוף בורמזי הוא העדר שיטת ניקוד: אם אין נוק-אאוט או נוק-אאוט טכני בסיום הסיבוב החמישי, הקרב מוכרז כתיקו. הדרך היחידה לנצח היא על ידי נוק אאוט או פרישה של היריב עקב פציעה (נוק אאוט טכני).
חשוב לציין כי בלאטוואי המסורתית במידה ולוחם סופג נוק-אאוט, הוא רשאי לבקש פעם אחת בקרב מעיין פסק זמן בן שתי דקות להתאוששות
ולאחריו הוא יכול להמשיך להילחם שוב.
חוקי הקרב מבטיחים כי הלוחמים יתנו את הכל בכדי לגבור על היריב.
מצד שני, עניין העדר שיטת ניקוד והלחימה עד הסוף בלאת’ויי המסורתי הופכים אומנות לחימה זו לשנויה במחלוקת בעיני רבים.
מסורתיות האיגרוף הבורמזי
בתוך הזירה, הלוחמים של האיגרוף הבורמזי מציגים אגרסיביות וקשיחות יוצאת דופן, אבל לפני ואחרי הקרב הם מפגינים עדינות ומחוות כבוד והערכה ליריביהם. כמסורת עתיקה, הלאטוואי רווי בסימבוליות: מחווה מוכרת נקראת בשם “לקה מאון” (Lekkah Moun).
הלוחם מכופף את יד שמאל ומכניסה תחת בית השחי הימני ואז נותן טפיחות קלות ביד ימין על זרוע שמאל. מטרתה הסימלית של התנועה היא קריאה של כבוד ליריב להילחם והיא מתבצעת לפני אבל גם במהלך הקרב.
ריקוד ריטואלי נוסף נודע בשם “לאטוואי יי” (Lethwei Yay) והוא מלווה בדר”כ את מחוות ה”לקה מאון” לפני הקרב, אבל יכול להתבצע גם אחרי הקרב כחגיגת ניצחון.
איגרוף בורמזי מקצועי
אמנות לחימה זו עדיין אינה מוכרת ופופולרית במערב כמו האיגרוף התאילנדי, אבל תחרויות וקרבות
בערים מתקיימים באסיה: ביאנגון (בירת מיאנמר), בתאילנד ובטוקיו.