ענף אומנויות הלחימה מחייב משמעת, כבוד וקשיחות ברמה מסוימת.
לא חובה לבוא עם כל אלו, אבל חשוב שתהיה את הנחישות על מנת לפתח את השאר בכדי שתוכלו באמת ללמוד ולהתפתח בענף אומנויות הלחימה.

רצונות

הרצון באומנויות לחימה יכול להתבטא בכמה דרכים:
1. הרצון להתאמן.
2. הרצון ללמוד.
3. הרצון להצליח.

הרצון הראשון הוא בסה”כ בגדר מחשבה. אני רוצה להתאמן בכדי לדעת להגן על עצמי או בכדי להיכנס לכושר וכדומה. המימוש שלו בענף אומנויות הלחימה הוא לא תמיד פרקטי בגלל שהוא רצון שבדרך כלל נובע מדמיון של התוצאה הסופית ולא מתוך מהלב.

הרצון השני לעומת זאת הוא בדיוק מה שאני רוצה להעביר במאמר זה. הרצון ללמוד.
הלמידה היא החלק ההכרחי והחשוב ביותר בענף אומנויות הלחימה.
כשמתאמן פונה אלי בקשר לאימוני אומנויות לחימה ברצון ללמוד, ליבי מתמלא בשמחה כי אני יודע שאותו מתאמן מבין שבכדי להתמיד צריך להגיע ללמוד.
כשאני מתייחס לאימון אומנויות הלחימה כלימוד לקראת “תואר” בו אני מעוניין, אני אתמיד ואגיע לשיעורים בכדי לא לפספס חומר וכמובן, החשוב ביותר, אלמד גם בבית.

הרצון להצליח הוא רצון שמתפתח תוך כדי הלימוד. הוא טריקי ולפעמים הוא עלול להביא אתכם לסף תסכול.
אבל אם לומדים להסתכל על הרצון הזה מהמקום הריק ולהבין שבסופו של דבר זה רק עניין של תרגול/זמן בכדי להגיע לנקודה שאני רוצה, הכל נהפך להיות מדרבן ומשמח ולא מתסכל.
הדרך היא העיקר, במיוחד שאין תאריך ידוע של סיום הלימודים.

האשליה

“אני מתאמן כמה שנים באומנות לחימה X”. זמן הוא אינו פרמטר ליכולות או לרמה.
הכרתי לא מעט מתאמנים שהתאמנו כמה שנים טובות ורמתם לא משתווה לקבוצות האימון אצלי במכון.
בלי היכרות עם המאמן/מדריך, ואיני טוען שהבעיה שם, לרוב זה התלמיד שמגיע להתאמן בכדי לומר שהתאמן.
אימון אומנויות לחימה הוא קודם כל למידה ולא מספר האימונים ומידת המאמץ הפיזי, אחרת כל מי שהיה בכושר היה הכי טוב.
זה לא המקרה ואפילו לא קרוב כי בכדי ללמוד באמת צריך קודם כל להתמסר לאימון ולמאמן.
אתם צריכים לסמוך במאה אחוזים על המאמן שיוביל אתכם לדרך שאתם רוצים ואם זה לא המקרה אולי צריך לחפש מאמן אחר וזאת בכדי למנוע בזבוז זמן, אנרגיה בוויכוחים במהלך האימון ו/או התנגדויות למיניהן. תנו לו להוביל אתכם.
לאחר מכן באימון עצמו אנו נרצה להיות מרוכזים כמה שאפשר. פשוט להיות מנותקים מהעולם החיצוני.
כאשר תתרגלו אינספור פעמים את אותו תרגיל או טכניקה תוכלו באמת להשתפר אך חשוב גם להיות נוכח כשאתם מתרגלים ולא לחלום או לחשוב.
רק כך תספגו את החומר הנלמד הכי טוב.

זולת

אתם לא לבד באימון. יש עוד מתאמנים/תלמידים שהגיעו להתאמן.
בשביל זה כתבתי קודם לכן שיש להתמסר לאימון ולמאמן. כאשר אתם עסוקים בשיפור עצמי בלבד ולא בביקור או התעסקות עם העולם החיצוני לא תפריעו לאף אחד אלא ההיפך – רק תשתפרו.
גם כאשר המאמן מסביר תרגיל/טכניקה למתאמן חדש, תרגיל שאתם כבר למדתם, חובה להיות מרוכזים וקשובים.
אין לדעת מה פספסתם באלף פעמים ששמעתם את אותו משפט.
בנוסף אל תשכחו שגם אתם הייתם חדשים ולא הייתם רוצים שידלגו עליכם ו/או יזלזלו בשאלות שלכם.

קשיחות

אימוני אומנויות לחימה הם אימונים סיזיפיים ואין דרכי קיצור.
מי שמתאמן בענף זה חייב לבוא עם קשיחות מסוימת באופי, אחרת הוא יפסיק מהר מאוד.
נתקלתי בלא מעט מתאמנים שהגיעו, רכשו את כל הציוד יחד עם מכנסי לחימה ועוד גאדג’טים אחרים ולאחר כמה חודשים פרשו. שלא נדבר על כך שהם לא הגיעו באופן רציף בכלל.
ישנם אומנויות לחימה רכות וגם בהם צריכה להיות קשיחות מנטלית מסוימת כי הדרך לא קלה, התרגול והריכוז בתנועה/טכניקה מסוימת שוב ושוב מצריכה את הקשיחות המנטאלית הזאת.
לכן הקשיחות אינה בהכרח פיזית היא יותר בגדר תפיסת ראש וחדירות מטרה. כאשר אני החלטתי משהו אני עושה אותו גם אם קשה ומייגע.

לסיכום

מטרתי אינה להוריד את המוטיבציה שלכם לנסות אומנויות לחימה כאלו או אחרים.
להיפך, מטרתי היא שתשנו את תפיסת הראש שלכם לגבי ענף אומנויות הלחימה ולעזור לכם לקבל את המקסימום בכניסתכם לענף זה.