קרבות מקצועניים הם שאיפה של כל מתאגרף תחרותי, אבל האם אפשר באמת להתפרנס מלחימה בזירה?
התשובה היא כן, אבל עדיף לנפץ את האשליה ולהיות ריאליים: רק אחוז קטן מאוד יצליח להתעשר מאיגרוף. קחו בחשבון שיש גם לוחמים בלתי מנוצחים שמרוויחים בקושי שש ספרות לשנה.
למרות זאת, הנה לכם עשרה שכן הצליחו בענק!
במקום העשירי – רוי ג’ונס ג’וניור (יליד 1969)
מתאגרף מקצועי, מאמן איגרוף, פרשן איגרוף, שחקן וראפר. ג’ונס התאגרף משנת 1989 עד שנת 2018 והחזיק בתואר אלוף העולם בארבע קטגוריות משקל שונות. בנוסף, הוא המתאגרף היחידי שהתחיל בקטגוריית משקל בינוני-קל ועבר לקטגוריית משקל כבד וניצח. החזיק בתואר אלוף העולם בקטגוריית משקל קל-כבד באיגודים WBA, WBC, IBF
בעל מאזן קרבות של 66 ניצחונות (47 בנוק אאוט) ו-9 הפסדים.
שווי מוערך נטו 45 מיליון.
במקום התשיעי – מרוולוס מרווין האגלר (1954-2021)
התאגרף בשנים 1973 עד 1987. היה אלוף ללא עוררין בשנים 1980 עד 1987 בקטגוריית משקל בינוני והצליח לשמור על התואר 12 פעמים. בעל מאזן קרבות של 62 ניצחונות (52 בנוק אאוט), 3 הפסדים ו-2 תיקו .מתאגרף עם 78% נוק אאוט!
שווי מוערך נטו 45 מיליון.
במקום השמיני – מוחמד עלי (1942-2016)
המתאגרף המפורסם ביותר בהיסטוריה. התחיל להתאגרף בקרבות בגיל 12 ובגיל 18 כבר זכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים בקטגוריית משקל קל-כבד בשנת 1960.
בגיל 19 כבר הפך למתאגרף מקצועי. מאזן הקרבות המקצועיים שלו עמד על 56 ניצחונות (37 בנוק אאוט) ו5 הפסדים. לאחר הפרישה בשנת 1984, אובחן כלוקה במחלת פרקינסון.
שווי מעורך נטו 50 מיליון.
במקום השביעי – ויטלי קליצ’קו (יליד 1971)
שלוש פעמים אלוף העולם בקטגוריית משקל כבד. מאזן קרבות האיגרוף המקצועיים שלו עמד על 45 ניצחונות (41 בנוק אאוט) ו-2 הפסדים – 82 אחוזי נוק אאוט.
בעבר נלחם קליצ’קו בקרבות קיקבוקס וזכה בתואר אלוף העולם שש פעמים! (פעמיים באליפויות חובבניות וארבע באליפויות מקצועיות). קליצ’קו בחר גם בקריירה פוליטית ובבחירות לראשות עיריית קייב שנערכו במאי 2014, נבחר קליצ’קו ברוב של 57% והוא משמש בנוסף גם חבר הפרלמנט האוקראיני.
שווי מעורך נטו 65 מיליון.
במקום השישי – שוגר ריי לאונרד (יליד 1956)
התאגרף בשנים 1977 עד 1997 וזכה בתואר אלוף העולם בחמש קטגוריות משקל שונות. בנוסף, זכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים בשנת 1976 (בקטגוריית משקל עד 63.5 ק”ג). בעל מאזן קרבות של 36 ניצחונות (25 בנוק אאוט), 3 הפסדים ותיקו אחד.
שווי מעורך נטו 120 מיליון.
במקום החמישי – לנוקס לואיס (יליד 1965)
מתאגרף בריטי שהיה פעיל בין השנים 1989 עד 2003. שלוש פעמים אלוף העולם במשקל כבד ובנוסף זכה במדליית זהב באולימפיאדת הקיץ ב-1988, שם יצג את קנדה, במשקל כבד מאוד (91 ק”ג ומעלה).
מאזן קרבות מקצועיים: 41 ניצחונות, 2 הפסדים ותיקו אחד.
שווי מעורך נטו 140 מיליון.
במקום הרביעי – מני פקיאו (יליד 1978)
אלוף העולם בשמונה ארגוני אגרוף נפרדים והמתאגרף הראשון שזכה בעשרה תוארי אלוף עולם בשמונה קטגוריות משקל שונות.
61 ניצחונות, 7 הפסדים ו-2 תיקו.
שווי מעורך נטו 190 מיליון.
במקום השלישי – אוסקר דה לה הויה (יליד 1973)
התאגרף בשנים 1992 עד 2008. זכה בתואר אלוף העולם בששה קטגוריות משקל שונות.
לפני הפיכתו למקצוען זכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים בקטגוריית משקל קל בשנת 1992.
מאזן קרבות מקצועי: 39 ניצחונות (30 בנוק אאוט) ו-6 הפסדים.
שווי מעורך נטו 200 מיליון.
במקום השני – ג’ורג’ פורמן (יליד 1949)
התאגרף בשנים 1969 עד 1977 ואז חזר שוב להתאגרף משנת 1987 עד 1997. זכה בתואר אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד פעמיים ובנוסף נרשם בדפי ההסטוריה כמתאגרף המבוגר ביותר שזכה בתואר זה.
זכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים בשנת 1968.
רקורד קרבות מקצועיים: 76 ניצחונות (68 בנוק אאוט) ו-5 הפסדים.
שווי מעורך נטו 250 מיליון.
ובמקום הראשון – פלויד מייוות’ר ג’וניור (יליד 1977)
מתאגרף ואיש עסקים, אלוף העולם באיגרוף על ידי חמישה ארגוני אגרוף מקצוענים. זכה בעשר אליפויות והרקורד שלו כמתאגרף מקצועי עומד 50 ניצחונות ללא הפסדים.
לפני הקריירה המקצועית זכה במדליית כסף במשחקים האולימפיים בשנת 1996.
שווי מעורך נטו 450 מיליון.