אם חשבתם שללמוד אומנויות לחימה זה קשה, עוד לא התמודדתם עם האתגר האמיתי!
אימונים פיזיים של לחימה הם קשים ואפילו קשים מאוד, אך האימונים המנטליים הם האתגר האמיתי שלנו.
הגישה שלנו היא זו שתקבע אם ניגרר לאלימות או לא, ובאמצעותה אנו יכולים למנוע אירועים שעליהם נצטער מאוחר יותר.
כשאנו רוכשים מיומנות לחימה – זה הולך יד ביד עם אחריות כבדה מאוד, וזה משהו שכל לוחם חייב להכיר ולדעת.
כוחה של גישה – כך תביסו כל אחד ללא מגע!
מהי תגובה נכונה לפרובוקציה?
דמיינו לעצמכם שאתם חוזרים לימי בית הספר, ושם אתם נתקלים בבריון שצוחק עליכם, מתגרה בכם, ואולי אפילו מנסה לגרור אתכם לאלימות…מה תעשו?
תצחקו עליו בחזרה? תבכו? תכו אותו? תברחו?
התשובה לכל אלו היא “לא!”
הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם פרובוקציה שכזו, היא לצחוק על עצמכם טוב יותר מאשר הבריון ניסה!
הדרך הגרועה ביותר? להגיב לו באחת מהצורות שציינתי קודם לכן.
כשאתם מגיבים לבריון באמצעות אחת מהדרכים הצפויות, אתם בעצם מנציחים את התגמול שלו הוא ציפה – ודרך זו לרוב תוביל לאלימות נוספת.
לעומת זאת, כשאתם צוחקים על עצמכם – ההומור העצמי משבש את סדר היום של אותו בריון, ומכניס אותו לדילמה פסיכו-סוציאלית מבלבלת…כך שהוא נותר ללא מילים.
זהו כוח אמיתי! כוח המוח…
אני יודע אומנות לחימה – למה לא להשתמש בה?
פעמים רבות אנשים הולכים ללמוד אומנות לחימה מתוך כעס או צורך בנקמה… נקמה בכל מי שהתגרה בנו אי פעם, או השתמש נגדנו באלימות.
אלימות מנציחה אלימות.
נניח שאתם נמצאים בסיטואציה אלימה, שבה מישהו מנסה לגרור אתכם לתגרה…
עכשיו אתם יודעים אומנות לחימה, באפשרותכם לשלוח אגרוף חזק או לתת בעיטה מדויקת…אבל מה יקרה לאחר מכן?
מה יקרה למשל, אם אותו אדם ייפצע באורח קשה, יתאשפז ואולי אפילו ימות?
כשאנו חושבים על זה ככה…אנו מיד מבינים את משמעות הדבר, ומבינים שאומנות לחימה היא מיומנות למצבי חירום בלבד, ולא כל מצב הוא מצב חירום.
בואו נסגל לעצמנו גישה בריאה
קרלוס קסטנדה אמר:
“להרגיש חשוב הופך את הבנאדם לכבד, מגושם וחסר תועלת. כדי להיות לוחם טוב צריך להיות קל ונוזל…
חשיבות עצמית היא האויב הגדול ביותר של האדם, כיוון שהיא מחלישה אותו כתוצאה ממעשים של חבריו.
חשיבות עצמית גורמת לכך שאדם מבלה את חייו בעלבון ממישהו או משהו… האדם הממוצע מחובר לחבריו, אך הלוחם מחובר רק לאינסוף”
נשפוך מתוכנו את הכובד של החשיבות העצמית ונחליף אותו בהומור.
בהחלט אפשר להיעלב – זה אנושי, אך גם חובה לשחרר כמו ספוג הסופג מים שעליו אנו פשוט לוחצים כדי להוציא את המים החוצה.
המפתח הוא לא להשתהות עם תחושת הקטנוניות של התקיפה, אלא להתעלות מעליה באמצעות הומור גבוה יותר.
אתם יכולים להיות נוכחים עם התקיפה, הכאב, הבושה… אבל אז תלמדו לשחרר אותה דרך צחוק!
מארק טוויין אמר:
“הומור היא הברכה הגדולה ביותר של האנושות, נגד תקיפת הצחוק אין שום דבר שיכול לעמוד!”
אף אחד לא יכול לקחת מכם את הכוח שלכם
חיילים, לוחמי MMA, מתאגרפים, אמני לחימה, וכל אדם שמביא את גופו למצב שיא – כולם חכמים ובריאים עד לנקודה שבה הם משמידים באופן אידיוטי את כל מה שהם חתרו אליו, בגלל אגואיזם, פטריוטיות, או תאווה להזיק למישהו.
אתם לא צריכים להשתמש בכוח שלכם כדי לוודא שהוא קיים, אתם לא צריכים להוכיח את הכוח שלכם לאף אחד…
הכוח שלכם קיים – ואף אחד לא יכול לקחת אותו מכם, בטח שלא באמצעות פרובוקציות, עלבונות נמוכים, או התגרויות.
“Be Like Water my Friend”
אין אחד שלא שמע על ברוס לי, אמן הלחימה שנחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים.
ברוס לי הקפיד על גישת חיים ייחודית, וגם שמח לשתף אותה עם מי שהתעניין – מה שהביא לציטוטים רבים ומוכרים שלו.
בסרטון הבא, לי מסביר מדוע אנו צריכים להיות כמו מים:
כמעט כל פילוסופיות אומנויות הלחימה יכולות להסכים, שלמידת לחימה היא כדי שלא תצטרכו להילחם.
אבל למרבה הצער, כמעט כל אמן לחימה מתפתה בסופו של דבר ע”י אגו, כסף, או שניהם יחד.
שוב נדגיש – עקרונות אומנויות הלחימה הם לא להשתמש במה שלמדתם אלא אם אתם חייבים להגן על חייכם!
רוברט גרין אמר:
“אין טעם להילחם נגד הדרכים הנוקשות של אנשים, או להתווכח על תפיסותיהם הבלתי רציונליות!
אתה רק מבזבז זמן והופך את עצמך לנוקשה בתהליך…
האסטרטגיה הטובה ביותר היא פשוט לקבל את קשיחותם של אחרים, ולהציג כלפי חוץ את הכבוד לצורך שלהם.
עם זאת, עליך לשמור על מצב הרוח שלך ולהרפות הרגלים רעים יחד עם טיפוח רעיונות חדשים”
בסרט “הדרקון” בכיכובו של ברוס לי, תוכלו לראות את עניין הבסת היריב ללא מגע.
הרעיון הוא פשוט: להערים על היריב כך שהקרב לא יתקיים לעולם.
בסרט, ברוס לי מרמה את היריבים האחרים כדי להימנע מהלחימה בהם, לא בגלל שהוא פחד להתמודד מולם, אלא מכיוון שאין טעם להילחם רק כדי להוכיח שהוא יכול לנצח אותם!
העלילה הזו היא בדיוק עקרון הליבה של למידת הלחימה: להתעלות מעל אותו יריב ע”י הבנתו, ויחד עם זאת לא להיכנע לרגשות כגון קנאה, כעס ונקמה.
לא לפעול מתוך רגש – זהו עיקרון חשוב מאוד עבור כל אמן לחימה מוסרי!
אלימות מנציחה אלימות
אלימות רק מנציחה אלימות, והתנהגות לא מוסרית בחברה – מנציחה אי מוסריות.
גנדי אמר:
“עין תחת עין הופכת את כל העולם לעיוור”
ולכן, כדי שהעולם לא יהפוך לעיוור – מישהו צריך להתעורר, לבלוע את הגאווה, לחשוב בחכמה ומבלי לערב רגש – כדי לשים קץ למעגל האכזרי הזה.
האדם שמפעיל את אומנות הלחימה מבלי להשתמש בה, הוא זה שמסיים את המעגל האלים והבלתי מוסרי!
סיכום
ייתכן שעד עכשיו החזקנו בגישת החיים הנפוצה הבאה:
כאשר אנו מתמודדים עם אלימות אנו מותנים להיות אלימים, כשאנו מתמודדים עם מלחמה אנו מותנים לרצות במלחמה, כאשר מתגרה בנו בריון אלים אנו מותנים להגיב, להקניט בחזרה או לברוח.
אבל…אומנות הלחימה ללא לחימה משנה את גישת המבט שלנו מקצה לקצה, ואומרת שכדי לנצח במשחק הזה עלינו לא להיכנס אליו – ובכך לנצח בצורה אוטומטית!
זה נכון שאומנות לחימה הופכת אותנו לחזקים יותר, אך הכוח האמיתי שלכם הוא זה הנמצא בפנים ואומר לכם שאתם לא צריכים להוכיח שום דבר…
שלכם,
איליה
