טימור אוזלנר מחיפה, התחיל להתאמן בגיל 14 בג’יו ג’יטסו ברזילאי. 

שאלנו אותו איך הוא הגיע דווקא לענף הג’יו ג’יטסו, הוא מספר: “מאז ומתמיד התעניינתי באומנויות לחימה. התחלתי להתאמן בג׳ודו בגיל 12 בהמלצת חבר.  במקום שבו התאמנתי בג׳ודו, מישהו פתח קבוצת ג׳יו ג׳יטסו ברזילאי. התחלתי להתאמן שם בשביל לשפר את הקרקע שלי ומיד התאהבתי באומנות”.

11 שנים אח״כ, בגיל 25, הוא קיבל חגורה שחורה וכיום מאמן בקבוצה שלו – Timura BJJ. בעבר התאמן בארגון Gracie Humaita. 

פוזיציות, קרבות ופציעות 

שאלנו את טימור לגבי הפוזיציות האהובות עליו כשהוא מתאמן. הוא מספר שהגארד האהוב עליו הוא הגארד הסגור והוא אוהב את ה-״Wing Sweep”. ההכנעה האהובה עליו היא המשולש. מרסלו גרסייה הכי השפיע על סגנון הלחימה שלו. 

כיום הוא מתמקד בהוראה, אבל בעבר הוא התחרה במשקל 61 ק״ג. כיום הוא באזור ה- 70 ק״ג. 

אוזלנר: ״לפני הרבה שנים אומנם זכיתי במקום ראשון באליפות הארץ במשקל שלי, אבל זה היה כשהג׳יו ג׳יטסו הברזילאי היה בחיתולים”. עוד סיפר לנו שינון אבני, חגורה שחורה, הוא הבחור הכי קשוח שיצא לו לעבוד איתו. 

כמו הרבה ותיקים בתחום, אוזלנר סבל מפציעות במהלך השנים, כשהחמורות מהן בעיות בגב שהחלו בגיל 16 והוא סובל מהם עד היום. 

סרטוני אינסטגרם 

שאלנו אותו לגבי הסרטונים שלו. אוזלנר עורך וידאו במקצועו והוא נודע בסגנון הסטייליסטי של העריכה שלו, עם שינויי זווית מצלמה ושילוב של הילוך מהיר והילוך איטי.

אוזלנר: “לגבי הסרטונים שלי, אני שמח שאנשים אוהבים אותם, השקעתי בהם הרבה מחשבה כדי לעשות אותם כמה שיותר אינטואיטיביים ונוחים ללמידה. אני מרגיש שהייתה לי השפעה על סגנון עריכת הסרטונים בקהילת הג׳יו ג׳יטסו בעולם בגלל שגם מתחרים ומאמנים בעלי שם עולמי התחילו לאמץ את שיטות העריכה שלי. אני לא מסתיר את השיטות שלי ומלמד בשמחה את כל מי ששואל אותי איך אני עושה את זה. זו התרומה הקטנה שלי לעולם עריכת הוידאו של הג׳יו ג׳יטסו. למעשה, אני עובד במשרה מלאה בעריכת וידאו. אני מאמן ג׳יו ג׳יטסו במשרה חלקית כרגע. הצלחתי לשלב בין 2 התשוקות שלי והצלחתי לעשות משהו שאנשים אוהבים. הסוד הוא בתנועת המצלמה. אתה מתחיל לצלם את הטכניקה וכשמגיע הזמן לשנות את הזווית, המדגימים קופאים במקום. אתה הולך לאט לאט, בזמן שהמצלמה ממרכזת את המדגימים, ומנסה להיות כמה שיותר יציב. 

כשאתה מגיע לזווית החדשה, אתה מורה למדגימים להמשיך את התרגיל. בתוכנת העריכה (אני משתמש באפטר אפקטס, אבל אפשר לעשות את זה גם בתוכנות אחרות) אתה מאיץ את התנועה של המצלמה עם התוסף “Time Warp” ומייצב את הסרטון עם Warp stabilizer (בעיקר בחלק של תנועת המצלמה). 

צילום סרטוני הדרכה 

בהמשך לנושא הצילום, שאלנו אותו אם הוא היה מוכן לשקול לצלם סרטוני הדרכה, מכיוון שהקליפים שהוא מצלם הם בד״כ מאוד מעניינים וקל ללמוד מהם, יחסית לסרטוני הדרכה קונבנציונליים. אוזלנר ענה: “אני אשמח לצלם סרטוני הדרכה ביום מן הימים, יש לי גם כמה רעיונות טובים (סרטוני הדרכה לא רק למתאמנים אלא גם למדריכים חדשים שרוצים ללמוד מה ואיך להדריך), אבל כרגע, בגלל שאני עובד בשתי עבודות ויש לי תינוקת בבית, זה קצת קשה להתחייב להתחיל תהליך שכזה. יש לי גם תחומי עניינים נוספים ופרויקטים נוספים וזה קשה לקחת צעד שכזה, אבל בעתיד זה לחלוטין משהו שאני רוצה לעשות. אני גם רוצה לעבוד על ערוץ היוטיוב שלי, אבל אותו התירוץ תקף גם כאן.” 

דעתו על קרב מגע 

טימור מאמן בישראל, מדינה שנודעת כמקום הולדתה של אומנות הלחימה – הקרב מגע. מדובר באומנות לחימה שמבוססת על הגנה עצמית קיצונית ומשתמשת בטקטיקות כמו בעיטות לאשכים, עיקום אצבעות, מכות לגרון ואצבעות לעיניים כדי להתגבר על התוקף. 

שאלנו לדעתו על קרב מגע ואיך ישראלים מסתכלים על זה כענף לחימה. אוזלנר: “יש לי רגשות מעורבים בנושא. בהיבט של ‘מיינדסט של הישרדות’ – אני חושב שקרב מגע זה נהדר, במיוחד לחיילים שצריכים לנטרל איום כמה שיותר מהר. אבל יש לי כמה בעיות כשזה נוגע לאזרחים שמתאמנים בקרב מגע. זה לא תמיד חכם לרסק את קנה הנשימה של מישהו עם מכה קטלנית. זה יכול להכניס אותך לכלא, אפילו אם זה מהגנה עצמית. לדעתי ג׳יו ג׳יטסו זה יותר טוב להגנה עצמית בגלל שזה מתמקד בשליטה ולא במכות קטלניות. אם אתה יכול לשלוט במישהו אתה יכול להיות קטלני אם אתה רוצה, אבל יש לך את הבחירה גם לא להיות קטלני. אתה יכול להחזיק אותו עד שהמשטרה תגיע, אתה יכול לדבר איתו ולנסות להגיע איתו להבנה כשאתה שולט בו. קרב מגע לא מציע יותר מדי שליטה, רק הישרדות, שאולי טובה לחיילים אבל לא בהכרח לאזרחים. בנוסף, ספארינג (קרבות) זה הדבר הכי נחוץ כדי להשתפר. זו הסיבה שג׳יו ג׳יטסו, ג׳ודו, היאבקות, אגרוף, אגרוף תאילנדי, קיקבוקס וכו׳ הם כל כך טובים. קרבות. כל אימון. בקרב מגע אתה לומד איך לתת בעיטה לאשכים, לרסק את קנה הנשימה, להוציא את העיניים מהמקום. איך אפשר לתרגל את זה בקרבות? אי אפשר. אז מה הם עושים? הם שמים מיגון ועושים קרבות בדיוק כמו בקיקבוקס, רק עם טכניקה פחות טובה. אז אם אתה מנסה לעשות קיקבוקס בזמן שאתה לומד קרב מגע, אולי תטיב ללמוד קיקבוקס ממישהו מקצוען בתחום.” 

ג’יו ג’יטסו בישראל 

דיברנו על הצמיחה של הג׳יו ג׳יטסו בישראל ומחשבות על העתיד של הספורט. 

אוזלנר: “ג׳יו ג׳יטסו צומח במהירות בישראל. כשאני התחלתי להתאמן בגיל 14, כל המורים בישראל היו חגורה כחולה במקרה הטוב. כיום יש כבר קבוצות שבאופן קבוע משיגות הישגים נהדרים בתחרויות בעולם. יש לנו יותר חגורות שחורות מאשר רוב המדינות באירופה, למיטב ידיעתי. זה עדיין פחות פופולרי מקרב מגע בגלל שרוב מועדוני הג׳יו ג׳יטסו מתמקדים בפן הספורטיבי ולא מציעים תכניות של הגנה עצמית, אבל תודות לצמיחה המטורפת של ה-MMA, יש לנו מתאמנים שמגיעים לכיוון שלנו. ג׳יו ג׳יטסו זה למבוגרים שרוצים לעשות MMA אבל לא רוצים לחטוף אגרופים לפנים. זה הדבר הכי קרוב לדבר האמתי. הרבה דברים קורים ואנחנו לאט לאט עולים על המפה. הייתה לנו את התחרות הראשונה הרשמית של IBJJF בישראל בשנה שעברה.” 

לסיכום, עושה רושם שסצנת הג׳יו ג׳יטסו בישראל, כמו בכמה ארצות נוספות מסביב לעולם, מתחילה לנסוק. 

מקור באנגלית וקרדיט לאתר – bjjtribes.com